אוקיי.. אז הפעם הקונטקסט הוא הרבה פחות סקסי מהמשתמע בכותרת המפוברקת
שגרמה לכם אגב (בהיסח דעת רגעי) לגלוש לתוך הפוסט השני שלי
חשבתי לעצמי שמן הראוי, ככה שניה לפני שתופסים את המצלמה או קופצים ראש לתוך הפוטשופ
כדאי שנתחיל מהתחלה ונבין
שגרמה לכם אגב (בהיסח דעת רגעי) לגלוש לתוך הפוסט השני שלי
חשבתי לעצמי שמן הראוי, ככה שניה לפני שתופסים את המצלמה או קופצים ראש לתוך הפוטשופ
כדאי שנתחיל מהתחלה ונבין
צבע הוא למעשה תחושה שאנו מקבלים מצפיה בעצם באמצעי הראיה שלנו (עדשה\עיניים).
כל מקור תיאורה יגדיר ספקטרום החזר מסוים לעצם בו אנו מתבוננים, והעצם יחזיר צבע בעקומה
מסוימת כאשר האור יפגע בו. כאשר נפעיל מאור חזק מאוד על עצם, הוא יהפוך בהיר
וככל שהאור יהיה עמום העצם יהיה כהה.
לכן בדר"כ בחיים ובצילום עצמו אנו שואפים להגיע לאיזון של אור אל מול העצם על מנת שיחזיר את מלוא הצבע וכך נראה אותו בבירור, עם חדות יותר גבוהה והבחנה בין הגוונים.
לעתים נאלץ לתחמן ולשחק עם מקור האור על מנת לייצר אוירה מסוימת שתגרום לנו לרגש אותו אנו רוצים לייצר ולהביע בחיינו או בתמונה.
ואם ברגשות עסקינן, אז הרי לכם עובדה קטנה ומיוחדת והיא כי לכל אחד מאיתנו יכולת רגישות שונה במעט באמצעי הראיה (עדשה\עיניים), אך הספקטרום של הצבעים אותם אנו מסוגלים לראות נמצא
בטווח דומה שנע בין 390 ל750 ננומטר.
הופ! מאיפה הגיעו המספרים האלה פתאום!?
מכיוון שאיני נמנה בין חובבי המתמטיקה או הפיזיקה אסביר זאת בקצרה שלכל צבע יש שני ערכים בספקטרום אותו אנו רואים והם: אורך גל ותדר.
ובהקשר שלנו, (עם קריצה קטנה לעתיד)
נוכל גם לבנות כל צבע בתוכנה גרפית כמו פוטושופ או במצלמה על ידי מספרים בלבד לפי צירוף של מספר גוונים בשיטה שכל תכליתה הוא להשלות את העין שלנו ע"י צירוף פיקסלים במיקומים שונים
וליצור את הגוון. אני מדבר כמובן על RGB\CMYK\LAB וכד'.. YES WE CAN!
כל מקור תיאורה יגדיר ספקטרום החזר מסוים לעצם בו אנו מתבוננים, והעצם יחזיר צבע בעקומה
מסוימת כאשר האור יפגע בו. כאשר נפעיל מאור חזק מאוד על עצם, הוא יהפוך בהיר
וככל שהאור יהיה עמום העצם יהיה כהה.
לכן בדר"כ בחיים ובצילום עצמו אנו שואפים להגיע לאיזון של אור אל מול העצם על מנת שיחזיר את מלוא הצבע וכך נראה אותו בבירור, עם חדות יותר גבוהה והבחנה בין הגוונים.
לעתים נאלץ לתחמן ולשחק עם מקור האור על מנת לייצר אוירה מסוימת שתגרום לנו לרגש אותו אנו רוצים לייצר ולהביע בחיינו או בתמונה.
ואם ברגשות עסקינן, אז הרי לכם עובדה קטנה ומיוחדת והיא כי לכל אחד מאיתנו יכולת רגישות שונה במעט באמצעי הראיה (עדשה\עיניים), אך הספקטרום של הצבעים אותם אנו מסוגלים לראות נמצא
בטווח דומה שנע בין 390 ל750 ננומטר.
הופ! מאיפה הגיעו המספרים האלה פתאום!?
מכיוון שאיני נמנה בין חובבי המתמטיקה או הפיזיקה אסביר זאת בקצרה שלכל צבע יש שני ערכים בספקטרום אותו אנו רואים והם: אורך גל ותדר.
ובהקשר שלנו, (עם קריצה קטנה לעתיד)
נוכל גם לבנות כל צבע בתוכנה גרפית כמו פוטושופ או במצלמה על ידי מספרים בלבד לפי צירוף של מספר גוונים בשיטה שכל תכליתה הוא להשלות את העין שלנו ע"י צירוף פיקסלים במיקומים שונים
וליצור את הגוון. אני מדבר כמובן על RGB\CMYK\LAB וכד'.. YES WE CAN!
בקצרה על ספקטרום הראיה של העין תחת תיאורה לבנה:
בצד אחד עומד הצבע האדום בעל אורך גל ארוך ותדר קצר
ובצד השני והקיצוני עומד לו הצבע הסגול ולו אורך גל קצר ותדר ארוך. כאשר נשנה את תנאי התיאורה הסקאלה תשתנה והצבע יהיה "לא אמיתי" גם בעיננו וגם בעיני המצלמה שלנו.
בהנחה שלא הטעתי אותכם עם קיצורי הדרך בתיאוריה הלא פשוטה הזאת,
מכאן אפשר להתחיל את החגיגה!
מחכה לתגובות ונשתמע בפוסט הבא..
*לכל התימנים ושאר המקופחים שעדין לא הבינו מצורף בזאת לינק הסבר והמשך לתורת הצבע.והגזע ;)
ובצד השני והקיצוני עומד לו הצבע הסגול ולו אורך גל קצר ותדר ארוך. כאשר נשנה את תנאי התיאורה הסקאלה תשתנה והצבע יהיה "לא אמיתי" גם בעיננו וגם בעיני המצלמה שלנו.
מכאן, בסיכום ובקצרה,
במשפט אחד קצרצר שאני באופן אישי חוזר ומשנן לעצמי לפני כל פעם שאני יוצא לצלם
אור זה צבע וצבע זה אור!
לכן אם אין לי מקור אור מספיק חזק שבעזרתו העיניים שלי יוכלו לראות את האובייקט אותו אני "מצלם בעיניים" הוא (האובייקט) יהיה שחור או דהוי וההחזר ממנו ישפיע על איכות התמונה שהמוח שלי יפרש.
ועכשיו בהקבלה למצלמה, אם העין של המצלמה, דהיינו העדשה והחיישן לא יוכלו לקלוט את כמות האור האמיתית שחוזרת מהאובייקט, ההמרה לצבע והיצוא שלו לתמונה תצא באיכות נחותה או פשוט לא תצא.
במשפט אחד קצרצר שאני באופן אישי חוזר ומשנן לעצמי לפני כל פעם שאני יוצא לצלם
אור זה צבע וצבע זה אור!
לכן אם אין לי מקור אור מספיק חזק שבעזרתו העיניים שלי יוכלו לראות את האובייקט אותו אני "מצלם בעיניים" הוא (האובייקט) יהיה שחור או דהוי וההחזר ממנו ישפיע על איכות התמונה שהמוח שלי יפרש.
ועכשיו בהקבלה למצלמה, אם העין של המצלמה, דהיינו העדשה והחיישן לא יוכלו לקלוט את כמות האור האמיתית שחוזרת מהאובייקט, ההמרה לצבע והיצוא שלו לתמונה תצא באיכות נחותה או פשוט לא תצא.
בהנחה שלא הטעתי אותכם עם קיצורי הדרך בתיאוריה הלא פשוטה הזאת,
מכאן אפשר להתחיל את החגיגה!
מחכה לתגובות ונשתמע בפוסט הבא..
*לכל התימנים ושאר המקופחים שעדין לא הבינו מצורף בזאת לינק הסבר והמשך לתורת הצבע.והגזע ;)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה